<h1>הגהות שערי דורא סימן ל"ה</h1>
<h2>דף סו:</h2>
א)דין אם ריחא מלתא היא אם לא. תניא בפרק כיצד צולין דף ע"ו פת שאפאה עם צלי בתנור אסור לאוכלו בכותח פירש"י דאין הלכה כן אלא קיימ"ל כרבא דאמר במסכת ע"ז [ס"ו ע"ב] על בת תיוהא דריחא לאו מלתא הוא ב)(ואמר) [ס"א וכן אמר] ר"ת אפי' מאן דאסר היינו בתנורים שלהם דנפיש פטומייהו דקטנים הם ג)אבל [בתנורים גדולים] (ב)שלנו מותר לאפות פת עם צלי [בתנור]. ועל דא סומכין אותם בני אדם ד)שאופין פשטידא או פלאד"ן עם פת בתנור וי"א הא דאמרינן ריחא לאו מילתא היא היינו דוקא בדיעבד וכן פסקו הגאונים וכן נמצא בה"ג דעביד לוי עובדא בגדי ודבר אחר היינו בדיעבד שכבר נצלה (והכשיר) [ס"א הבשר] וא"כ יפה לפרוש עצמו לכתחלה ורבא נמי דקאמר ריחא לאו מלתא הוא היינו דוקא בבת תיוהא דלא מפטמא ולא עביד לריחא אבל מיני בשר דמפטמא ה)מודה רבא דלכתחלה מיהו אסור ועוד דאפילו לוי דהכשיר דווקא בתנורים שלהם שפיהם למעלה (והרוח יוצא) (במ"ס אין זה) אבל בתנורים שלנו שפיהם מן הצד מחזיק ריח ומפטם כל מה שבצידו מודו כ"ע דאסור לכתחלה. ואפי' אותן שעושין לכתחלה דוקא כשהפשטיד"א מכוסה למעלה דהוי כמו פת חם וחבי(ו)ת מכוסה (ופי' ביין נסך ש"ל) (ע"ז ס"ו ע"ב) ומרחיקין הפשטידא מן הפת שלא יזוב משומנה תחת הפת וכן פסק ריב"ם כ"ץ רבו של רבינו גרשום מאוה"ג שהיה מכונה לואטי"ן שי"ר ליוא"ן ליאונטין ורצה לאסור אפי' דיעבד אם אפו פשטידא של גוי עם של ישראל [רש"ל אפשר שהחמיר גבי גוים כדי להרחיק מן בישולם] אמנם לא ס"ל הכי [פי' ומותר בדיעבד ש"ל] (ואפילו אותן שאומרים ריחא לאו מלתא היא משימין הפשטידא בפה התנור דוקא) [ס"א ואפי' אותן שאומרים ריחא מילתא היא משימין הפשטיד"א בפה התנור] שהריח יוצא משם (וגם) (ס"א דאז) אינו מפטם הפת ויש שפוסקין כרב דפרק כיצד צולין (ע"ו תוס' ד"ה אסרה רבא) דריחא מלתא היא וכל הסוגי' דההיא שמעתתא כוותיה ולוי פליג עליה דרב והרבה גדולים נחלקו בדבר. וכתב ראב"ן נהגו נקיי הדעת (עי' הגה"מ פט"ו מ"א) שבמגנצ"א לעשות כיסוי בפשטיד"א [פי' בעיסה וכן משמע הלשון ש"ל] כשאופין אותו [אפי'] עם הפת [גרידא] וכן לפלאדין כשאופין אותו עם הפת. אבל בלא כיסוי (ד"ל ד"ב רש"ל פי' עם הפת) לא דהוי כמו פת חמה וחבי(ו)ת פתוחה דאסור לכ"ע ואפי' ע"י כיסוי אסור לכתחלה מפני הנקב שלמעלה. ויש שכופין שפופרת של ביצה ע"פ הנקב למעלה כדי שלא יצא הריח ורש"י פסק כלוי דמתיר וכן פסק רב אלפס (בהלכותיו פרק גיד הנשה) כלוי דמתיר ואפילו רב לא אסר אלא בשר שחוטה ובשר נבילה שקולטין את הריח זה מזה [ומפטמין זא"ז] וכן פת חמה וחבי(ו)ת פתוחה שאין לנטות הריח לימין ושמאל אלא דרך המגופה ולא ס"ל הא דרב כהנא דתנ(י)א פת שאפאה עם צלי בתנור דאסור לאכול בכותח (אבל) (ס"א וכן) ו)העולם נהגו איסור באפיית הפשטידא ופלאדין יחד אבל לאפות פת עם אחת מהן שרי ז)והמחמיר שלא לאפות לכתחלה פת עם פשטיד"א (ופלאדין כ"י ראם) תע"ב. נשאל לר"ת על חמץ ומצה שנאפו יחד בתנור (ולא נגעו זה בזה) (במ"ס אין זה) והתיר ואמר שכמה ריחות מצינו בתלמוד אבל ריח פת בפת לא מצינו והרבה פעמים אנו אופים חלה לכתחלה עם פת (הגה בסמ"ק אוסר בשם ר' טובי') וגם ד' מיני לחמי תודה שחמץ ומצה נאפו יחד דלא אשתמיט תלמודא במנחות בכמה מקומות שיהיו צריכים ב' תנורים או שזה אח"ז נאפו. [שערי דורא הלכ' ריחא מילתא סימנים ל"ה—ל"ו]. א)0קיימ"ל ריחא מלתא היא לכתחלה הלכך פת שאפאה עם צלי בתנור אסור לאכול בכותח דכיון דאפשר לאוכלו בלא כותח הוי כלכתחלה ובדיעבד שרי ואע"ג דריחא מלתא היא לכתחלה שרי לן לאפות לכתחלה פשטיד"א שלנו שהן מכוסין בתנור עם הפת שתנורים שלנו גדולים הם. ומיהו אם זב שומן הבשר חוץ לפשטיד"א ונבלע בתנור אעפ"י שהפת רחוק מן הפשטיד"א אסור לאוכלו אפי' במלח והואיל וכן הוא טוב ליזהר שלא לאפות שום טפלות (מעשה אופה) עם פת בתנור דלמא יזוב השומן ולאו אדעתיה אלא יאפה הפשטיד"א ויסיק התנור ויאפה הפת א"ז הלכ' יין נסך. ב)0ואמר ר"ת אפי' מאן דאסר לה אינו אוסר אלא בתנורים שלהם משום דנפיש פיטומייהו. הכי נהוג דרוב הגאונים הכי ס"ל אך כפי מה שפי' הגה"מ וסמ"ק דתנור גדול זה המחזיק י"ב עשרונים של מצה וכזה (פי' תנור כזה) אין מצויים לנו כל כך. אבל לפי דעת האשר"י דתלי טעמא משום דהתנורים שלהם היו מכוסים לא היה לנו להקפיד כשהתנור גדול קצת שיכול ההבל להתפשט כמש"כ התוס' ובדיעבד אין להחמיר כולי האי מהרא"י ז"ל. ג)0אבל בתנורים גדולים כו' פ' הגה"מ תנור שמחזיק י"ב עשרונים של מצה זהו תנור גדול ע"כ. ומסקנת הרא"ש כר"ת וכתב דוקא בתנורים שלהם שהם מכוסין לכך נכנס הריח של זה בזה אבל שלנו הם גדולים ופיהן פתוחין אין לחוש (ע"כ לשון הי"ד סי' ק"ח). ד)0ואמר לנו הרא"ש כשאופין קונשטיל"א או קולצ"א עם מולייתא דלכתחלה יש לעשות סימן כפי מה שהם המולייתא אם הם של בשר ישימו עליו קצת עצמות ואם הוא של חלב ישימו עליו קצת גבינה דהוי כעין תורא לפי פירש אחד דפירש כעין תורה עכ"ל. וששאלתם לאפות פשטיד"א עם פת אם ריחא מלתא היא אפי' בדיעבד או לכתחלה דוקא ראבי"ה מתיר בדיעבד דהלכה כרב יוסי דאין לאסור אלא שעורים ששואבות הן תשב"ץ. ה)0וזה לשון הגמרא אמר רב בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבילה כחוש אסור מ"ט מפטמו אהדדי פירש"י בשר שחוטה שמן שצלאו בתנור בשני שפודין וזה רחוק מזה אסור משום דשחוטה השמינה מפטמא לכחושא הנבילה והדרה הנבילה ומפטמא לשחוטה כך פרש"י בפ' כיצד צולין. וצריך לחלק בין הא דאמרינן לעיל בשער א' ושער ד' ובסי' כ"ח דאין הנאסר יכול לאסור ולילך במקום שאין האוסרו יכול לילך לשם דכאן נמי הנבילה הכחושה אין לה פיטום וע"י הכשירה היא מיפטמא וחוזרת לאסור הכשירה. ונוכל לומר דגבי פיטום דריחא שאני לפי שהפיטום מוליך הריח וטעם הכחוש עמו מהרא"י ז"ל. כיסוי מקדירות של בשר ושמו אותה על קדירה חולבת אסור הכל ואין שייך נטל"פ שהרתיחה עולה (ג' קאמברידגע. ונוגע בכיסוי) תדיר ובולעת ונעשית בת יומא. הועתק מקוב"ץ (א"ה בכ"י קאמברידגע כ' בשם סה"ת ואני לא מצאתי בסה"ת). ובשר של איסור שנצלה עם בצל בתנור. זהו ודאי אסור לפי שהבצל חריף כו' מרדכי פגיה"נ תרס"ו. בסמ"ק כ' ז"ל וי"א אפי' צלו דגים עם בשר אסור לאוכלן משום דקשה לדבר אחר כו' ודוקא בתנור קטן אבל בתנור גדול אין להקפיד עכ"ל. (הגה אקספארד מעתיק הסמ"ק הזה). ו)0העולם נהגו איסור באפיית פשטיד"א ופלאדי"ן יחד אבל לאפות פת עם אחד מהן שרי. יראה דנהגו להחמיר אפי' באפיית פת עם אחד מהן ואפשר הטעם כמו שפירש בא"ז (הגהות א') דלמא יזוב השומן ואע"ג דרגילין האידנא לאפות כל הטפלות במחבת שקורין בעקין, מ"מ חוששין. ויש מקילין ומשימין הפשטיד"א בפי התנור ממש (או. במ"ס אין זה) אם אין רצונה לאכול הפת אלא עם מה שהוא ממין הפשטיד"א סומכין על הוכחה דתוס' דשרי במלחא משום דריחא בעלמא הוא. ויש עושין היכר מועט בפת כי הא דאמרינן ואי עביד כעין תורא שרי והוא היתר פשוט שאותן שעושין לחמות לכבוד שבת ללחם משנה אופין אותו עם הפשטיד"א לכתחלה אבל נזהרים מלאכלו עם חלב והתם הטעם משום דדבר מועט הוא ונאכל מהר בשבת והוי כעין תורא לפי' התוס' קטן כעין תורא. ז)0והמחמיר שלא לאפות לכתחלה כו' משמע דוקא לכתחלה אבל דיעבד שפיר דמי. וקשה דהא אמרינן לקמן בדיני ביטול סי' ס' וצריך ליזהר שלא לאפות פשטיד"א בצד כו' עד ואם אפו הפת אסור לאוכלו אפי' עם בשר ואולי יש לחלק בין עם הפשטיד"א לצד הפשטיד"א א"נ יש לחלק דהכא מיירי בתנורים גדולים שמחזיקין י"ב עשרונים. ועוי"ל דהכא מיירי בתנור משופע ופת למעלה ופשטיד"א למטה דאז לא פשיט כל כך ואף אין זב והתם אפי' לא מפטם שמא יזוב וכן חילק בס"ה. השמטות על הגהות ד' ואמר לנו הרא"ש כו' מצאתי במרדכי תרס"ו על דברי יריאים שלמד מר"ת דבתנורים גדולים כעין שלנו שרי לאפות פת עם צלי כו' כתוב הגה קטנה וז"ל וכשאופין גאט"ו (מעשה אופה) עם פשטיד"א או פלאדי"ן לכתחלה יש לעשות סימן אם בשר ישים עליו עצם וכן להיפך. מצאתי הגה"ה במרדכי ישן עכ"ל.
